איך זה לכתוב על דמויות אמיתיות?
במובנים רבים קשה יותר. תמיד קיים חשש מסוים "לחטוא" לדמות. חשוב לציין שמתוך הספר "נבוא לקחת אותך" רק חלק מהדמויות מבוססות על דמויות אמיתיות, וחלקן מומצאות לחלוטין. תופתעו לגלות למשל, שהדמות של הסבתא אליס היא דמות בדויה לחלוטין וכך גם החברות של גרטה - בטי ורוזי.
גם על גרטה ידעתי פרטים מועטים, אפילו מועטים מדי, שכן מדובר בתקופה רחוקה, במציאות שלא הייתה מוכרת לי, באישה שכאשר פגשתי אותה כבר הייתה בערוב ימיה ולא הייתה מסוגלת לספר על עברה. למעשה נותרתי עם רסיסי מידע, עם כמה תמונות ועם סיפור מסגרת, ומכאן היה צריך למלא פערים רבים. הופתעתי לגלות שגם ילדיה ידעו מעט מאוד על עברה. גם הדמויות של הדודים, שהם למעשה סבי וסבתי לא היו נהירות לי, ולמדתי על אודותיהם בעיקר מתוך מכתבים ומסיפורים. היה עליי להשלים פרטים רבים. גיליתי מתוך מכתבים שנותרו, (לא אלה המופיעים בספר, שהם פרי דמיוני בלבד) שסבא שלי, המופיע בספר כדוד ארנסט, היה אדם הססן שהתקשה מאוד לקבל החלטות. הייתה לו תלות רבה באביו ובהחלטותיו.
מה בכל זאת עזר לך?
היה לי ברור שעליי לפתח לכל הדמויות ובפרט לגרטה עולם, חברה, מציאות שבה היא חיה. למדתי על התקופה, נפגשתי עם אדם יקר בשם מרטין מלקינסון, שסיפר לי על מנהגי התקופה, על בריטניה של ימי מלחמת העולם השנייה, מה היה נהוג ומה לא, מה אכלו, מה שתו, איך התלבשו ועוד. קראתי הרבה על התקופה וחקרתי וקיבלתי תמונה של המציאות באותם ימים.
קראתי מכתבים שנכתבו באותם ימים וכמובן, שאלתי שאלות, ולבסוף, הדמיון, הכלי החזק והחשוב ביותר שיש לנו, הסופרים.